לחץ להגדלה
אילן בילדותו
לחץ להגדלה
אילן בפורים
לתמונות נוספות באלבום לחץ כאן
AavedaBiva AavedaBivaST הדליק/ה נר לזכרו ב-03/09/2017: "Four to five glasses of this veggie juice has to be consumed each week to have the desired result. However, it is important to find the doctor's opinion first before taking these oral medications because they could have bad side effects around the body.".
 
Jenibelle Jenibelle הדליק/ה נר לזכרו ב-20/06/2017: "The puhseacrs I make are entirely based on these articles.".
 
לנרות זיכרון נוספים לחץ כאן
להדלקת נר לזכר אילן גור, אנא מלא את הטופס הבא:
שם פרטי:
שם משפחה:
תוכן: (עד 120 תווים)
הדלק
נקה
לשליחת הודעה למכריך על אתר לזכר אילן גור, אנא מלא כאן את כתובות הדוא"ל שלהם:
שלח
נקה
אם ברצונך לקבל הודעה בדוא"ל בכל פעם שאתר זה מתעדכן, לחץ כאן
למעלה בטייסת השמים / שיר עוז (מפקד)


חלפה שנה, כבר שנה, מאז אותו יום ראשון בו צללתם אתה, אילן ואלדר, אל מצולות הים מול חופי יקום. רק חודשיים וחצי הספקת להיות בטייסת – זמן קצר מדי להיכרות מעמיקה ורצינית. אופי הפעילות ועומס העבודה מנע מאתנו התקרבות של מעבר ליחסי מפקד טייסת וחניך בקא"מ.
והנה חלפה שנה ובה זכיתי להכיר מקרוב את ביתך, נוף ילדותך, את המשפחה והחברים.
ראיתי כמה עמוק הוא החלל שהשארת אחריך, בכל מקום, בכל פינה ואצל כל אחד ואחד.
כולם מספרים על הילד שהפך לנער וגדל לגבר, על משובות נעורים ושמחת חיים בצד רצינות, מקצוענות ואחריות. מספרים על חבר נאמן וכתף למשענת. מספרים על מלח הארץ מהזן ההולך ונכחד.
והחלל עמוק עמוק.
ועכשיו, שניכם שם למעלה בטייסת של השמים, מצטרפים לרשימה ארוכה של לוחמים אשר נתנו נפשם לאותה מטרה.
ואנחנו פה מתקשם לעכל, מתקשים להאמין – מתגעגעים.
אז עוף גוזך, חתוך את השמים וטוס לאן שבא לך. ושמור עלינו, הראה לנו את הדרך הלאה, הדרך אותה אנו מתקשים למצוא לפעמים, עת דוק הדמעות שוטף אותנו מבפנים.
יהי זכרך ברוך.

שיר עוז
שורשיו בארץ וראשו בשמים / עד עולם

"אילן היה בעל רצון כביר להצליח בכול," מספרת אמו, "והוא האמין באמת ובתמים שהשמים הם הגבול".
סגן אילן גור נולד ב-1977 בקיבוץ מלכיה, בן זקונים לשושנקה וחיים, מוותיקי הקיבוץ. אילן, שחיוך התנוסס על שפתיו דרך קבע, נודע באהבתו לארץ, למדינה, למשפחה ולחברים שאיתם גדל.
בינואר 1996 זכה אילן להגשים את חלומו מילדות. הוא התגייס לצבא, לקורס טיס, אותו החל במערך מסוקי תובלה, אך שלושה חודשים לפני סיומו הוסב בצעד חריג למגמת מסוקי קרב. "הטלנו עליו משימה קשה," מספר מפקדו בביה"ס לטיסה, "אך ידענו שהוא יעמוד בה".
מאז ומתמיד הפגין שאיפה למצוינות ולחבריו לקורס נהג לומר: "אני מתחרה בכם על המקום הראשון ואף על פי כן אתם החברים הכי טובים שלי". מפקדיו מתארים "טייס מוכשר וקצין למופת, שנתינת כתף ועזרה היו לו כדרך טבע".
חודשיים לאחר סיום הקורס יצא אילן לטיסת אימונים שגרתית עם תא"ל שמואל אלדר. בדרכם חזרה לבסיס דיווח אילן בקור רוח על תקלה במסוק הקוברה, שכעבור דקות ספורות צלל לים מול חופי קיבוץ געש.
"הפרח הצעיר בגינה שלנו נקטף," ספד לו אביו, "והוא רק בן 20".
אילן נקבר בהרי הגליל שם נולד, בהם גדל ומעליהם טס.

כתבת זיכרון שפורסמה ב"ידיעות אחרונות"
לא יודעת ולא רוצה להיפרד / שושנה (אמא)

לאילני שלי שאני כל-כך אוהבת, איך הים לקח אותך מאתנו והשאיר רק את הזיכרונות. אתה בני שכל-כך אהבת את כולם. את חבריך הרבים לטייסת ובקורס טיס. את הכיתה שכל-כך אהבת ולכל אחד מהם היה שמור החיבוק והחיוך המיוחד שלך. ואותנו, המשפחה, שחיכתה כל השבוע לשבת שתבוא עם לי ותספר לנו עד כמה שאתה אוהב לטוס. וכמה שטוב לך בטייסת. ותמיד בחיוך, גם כשחששת בשלבים השונים של הקורס שאולי... מחר יקראו למפקד ויתברר שאינך ממשיך יותר בקורס. בשבתות נמשיך ונשחק בחדר לפי המסורת המשפחתית (כמו שהיית רוצה שנעשה) ואני לא יכולה להאמין שמסורת זו יכולה להמשיך ולהתקיים בלעדיך, ללא אותו חיוך מקסים שתמיד היה על פניך, ושאותו הקרנת לכל הסובב אותך. אילני, אני כל-כך מתגעגעת ולא יודעת להיפרד, ולא רוצה להיפרד, כי איך אוכל בלעדיך? הלוואי ויכולתי להתנחם בכך שאתה נמצא אי-שם בשמים ומסתכל עלינו – אבל לא, את לא שם, אני יודעת, ואינני יכולה להתנחם. יהא זיכרך ברוך, מאמא שאוהבת

רכבת הזמן - 21.7.98  (אבא)

לאילן שלנו. ליום ההולדת. 21 שנים להולדתך.
קצת למעלה מארבעים חודשים עברו מהיום הנורא בו נעלמת לנו לפתע.
ארבעה חודשים שלעיתי נראים כמו נצח ולפעמים כיום אחד. ואנחנו איננו מעכלים ועוד לא מצאנו את מקומנו בחלל שנוצר.
נוסעת לה רכבת הזמן ואנחנו בתוכה כולם עומדים ואף אחד לא מעז לשבת. והרכבת נוסעת במהירות הזמן ואנחנו מתרחקים מאותו יום נורא ואתה חסר...
לפעמים אני מנסה לעצור כדי להישאר ברוב, ולעיתם תוקף אותי רצון עז לעלות על הרכבת שנוסעת חזרה, אך כזו אינה קיימת.
איך שלא יהיה, אני נמצא עדיין בסביבת האסון.
והנה אומרים שהרכבת היגעה לתחנה הבאה ושם התחנה – יום ההולדת של אלן שלנו.
אבל אתה אינך עמנו ומה עושים ואיך מתנהגים בתחנה הזו?
וכל מה שנשאר לנו בתחנה זו זוהי תמונתך הבהירה והברוכה שובת-הלב, והחיוך הנצחי שלך הנוסך בנו ביטחון כאילו עתידך לפניך. אך לא...
על התמונה כתוב: אילן שלנו בן 20, בן 20 לנצח.
ואנחנו נמשיך להתרחק ממך בגיל, והצעירים שבינינו יעברו אותך ורק אתה תישאר בן 20, צעיר לנצח. ועם הרבה תקוות שאבדו. אך לרכבת אין זמן והיא ממשיכה לתחנות הבאות באותו קצב ובאותה עוצמה ואתה חסר לנו.
אנחנו ממשיכים לנסוע בעמידה ואיני בטוח אם נמצא אי פעם מקומות ישיבה.
כנראה אן כוח בעולם שיוכל להחזירך אלינו.

אבא. 21.7.98
עקידה - ליום השנה הראשון לנפילתו של אילן – 15.3.99  (אבא)
"קח נא את בנך, את יקירך אשר אהבת ולך לך אל ארץ המוריה והעלהו שם לעולה על אחד ההרים אשר אומר לך..."

אנחנו הבאנו אותך אילן לקבורה כאן בהרי הגליל אשר אהבת, אשר בהם נולדת ובהם גדלת ואת האוויר שלהם נשמת ומעליהם טסת. כאן טמנו אותך בקרקע ונפרדנו ממך לעולמים.
המצב שבו הורים קוברים את ילדיהם הוא בלתי נתפש, בלתי נסבל, הוא מקומם ומדיר שינה מעיניי, ואני חסר אונים מולו. אני מרים עיניי לשמיים וזועק: ריבונו של עולם המלא רחמים גם הפעם קצרה ידך מהושיע...

מיום הולדתך, אילן, הפגנת את השאיפה למצוינות והישגיות. לא יכולת לסבול הפסד. הגבול ליכולת הם השמיים... ובמקביל אהבה למולדת, לארץ שלנו ולחברים שלך, שנולדו וגדלו אתך והמעגל הזה שהלך והתרחב. "אילן רגליו על הארץ וראשו בשמים", כך כתבו עליך בחוברת הבר-מצווה של כיתת "יערה". ובאותה חוברת קשרת את הקשר הראשון שלך עם חיל האוויר והכרזת שאתה תהיה טייס. חבריך בקורס הטיס סיפרו שאמרת להם: אני מתחרה אתכם על המקום הראשון ואתם החברים הכי טובים שלי."

איני יכול להשתחרר מההרגשה שהחינוך שקיבלת והאווירה בה גדלת, הם שהובילו אותך אל מותך.

ואני נשארתי מבולבל וכואב, עם הרבה מחשבות שמתרוצצות במוחי ומייסרות אותי. אילו יכולתי לגלגל את הגלגל אחורנית. אך דומני שגם היושב במרומים אינו יכול לעזור.

אילן, עברה שנה והכאב הרבה יותר חזק והגעגועים עוברים את כל הגבולות והלב נצבט והראש מבולבל והעיניים דומעות. ואתה חסר לנו יום-יום, שעה-שעה ואין נחמה.

אבא
משכמו ומעלה - המשך / הלל צרי (חבר לקורס טייס)   לקריאה  
משכמו ומעלה / הלל צרי (חבר לקורס טייס)   לקריאה  
ACuysyaVZ / Heaven Heaven (yulIIVvByLjXkJTEiGo)   לקריאה  
לא הכרתי אותו בחייו אך הייתי הראשון לראותו כשהוצא מהמים / חן רז (אין קשר)   לקריאה  
להוספת דברים לזכרו לחץ כאן 
שם פרטי:
שם משפחה:
חיפוש מתקדם
דף הבית |  יצירת אתר זיכרון |  מידע לאבלים ולמנחמים |  אודות "עד עולם" |  תקנון |  צור קשר |  כל אתרי ההנצחה
כל הזכויות שמורות ©